אנשים שואלים אותי עדיין יש פלטות ?
אז כן והם כאן להישאר עדיין בעולם 70% מההדפסות מבוצעו בדפוס אופסט מה שאומר שיש גם פלטות(לוחות), בכדי להדפיס ספרים, קטלוגים, מארזים, מגזינים, עיתונים וכו׳ בכמויות גדולות. עדיין לא קיים תחליף לדפוס אופסט או דפוס הרוטציה ולכן צריך גלופות מה שנקרה פלטות(לוחות).
הפלטות הם בעצם לוח מאלומניום המיוצר בדרך כלל בעובי של 0.3 מ״מ כאשר יש מספר חברות בעולם שמיצרות את הלוחות לאורך המון המון שנים והם בחזית הטכנולוגיה. החברות הללו פיתחו את האמולסיה שיש על לוח האלומניום כאשר הלוח מצופה כולו בשכבה דקה מאוד מיקרונית של חומר שיודע להיחשף לליזר בעוצמה של 830 ננומטר ובכך הוא מתקשה
ונשאר, כאשר הלוח עובר תהליך של הורדת האמולסיה ע״י פיתוח הפלטה בכימיקלים מאותו יצרן של הלוח ושכבה של האמולסיה יורדת למעט השכבה שהוקרנה, לאחר מכן הלוח עובר שטיפה במים ולבסוף נמרח בשיכבה של גומי למניעת קורוזיה (חימצון) של האלומניום מה
שיגרום נקודות בהדפסה.
קצת היסטוריה!
בתחילת הדרך הפלטות היו בעצם מוקרנים מפילים שיצרו אותו חברות כמו אגפא, קודאק
ופוג׳י גם היום הם היצרנים המובילים בתחום הפלטות.
הפילפ בתחילה היה מוקרן במקרן ובעצם יצר עותק מאותו דף נייר או מתמונה הפילם היה מגיע בשתי תצורות פילם נגטיב ופילם פוזטיבי, לאחר שהפילם היה מוכן היו ממנטזים אותו על גבי
אסטרולון(שקף עבה) בשולחן אור ובונים באצם גיליון להדפסה, את הפלים היו לוקחים למקרן
גדול שבו היו שמים בעזרת פנצים(ניקובים) מיוחדים את הפילים על גבי הלוח האלומניום.
כאשר המקן היה מקרין אלומת אור סגול חזקה במשך כמה דקות, לאחר מכן היום לוקחים את הלוח ומפתחים אותו במכונת פיתוח וכך הלוח היה מוכן ומגיע לדפוס להדפסה,
תהליך זה היה מורכב מאוד ולוקח המון המון זמן.
בשנות ה-90 המוקדמות התחילו להגיע לֹמכונות ה-CTF בעצם מכונות אלו היו מקרינות ישר על גבי פילם מהמחשב טכנולוגיה זאת נחשבה למאוד מתקדמת בזמנו והיא קיצרה מאוד את הדרך
להפקת הלוח כך שהיו צריכים בעצם לשים את הפילים על גבי הלוח ולהקרין אותו.
בסוף שנות ה-90 יצאו ה- (CTP (Computer to plate אלו מכונות שמסוגלות לצלם ישירות על הלוח כאשר גם שם יצאו כמה טכנולוגיות האחת ליזר בטכנולוגיה של violet והשניה בטכנולוגיה של Thermal plate ההבדל בינהם שבטכנולוגיה הראשונה שציינתי אסור שהלוח יהיה חשוף לאור יום ולכן כאשר יש תקלה מסויימת קשה יותר לטפל בה, מה עוד שהלוח הטרמי הוא לוח חזק יותר מבחינה הזאת שהוא מחזיק מעמד ואפשר להדפיס ממנו הרבה מאוד הדפסות.
לכן לוח הטרמי הוא הלוח הנפוץ ביותר היום.
החל משנת ה-2009 החלו בחברות הגדולות בפיתוח פלטות ללא צורך במכונת פיתוח הפלטות הללו לא יכלו להחזיק מעמד יותר מ-10,000 הדפסות ולכן לא השתמשו בהם אלה רק בתי דפוס קטנים אם מכונות רבע גיליון ששם כמות ההדפסות היא נמוכה.
בשנת 2012 יצא קודאק אם לוח טרמי ללא פיתוח שרגיש לאור יום ששם כמות ההדפסה יכולה להגיע ל-40,000 הדפסות ואולי קצת יותר הבעיה של לוח זה הוא שלא הייה אפשרות לראות מה צולם על גבי הלוח והלוח היה חייב להיות סגור לאור עד אשר מגיע למכונת ההדפסה.
היום 3 החברות הוציאו לשוק בשנת 2018 לוחות ״ירוקים״ ללא פיתוח כאשר יש שוני בין לוח ללוח בין החברות הלוח הוא עמיד דיו להחזיק כ-150,000 הדפסות והדפסות חוזרות מה גם הוא הרבה פחות רגיש לאור יום ולכן ניתן לעבוד איתו חלקית גם באור יום.
הלוח מגיע למכונת הדפוס בתהליך ההדפסה הראשוני המכונה מפרקת את האמולסיה הלא נחוצה ובכמה גיליונות נייר מנקה את השאריות של האמולסיה ומיד אפשר להתחיל בתהליך ההדפסה.
לסיכום הטכנולוגיה של לוחות האופסט לא עוצרת וכל הזמן מתפתחת ימים יגידו עד מתי ?